האם יוזמת הסטיקרים "איך אני נוהג" היא כישלון?

רובכם בוודאי מכירים את הסטיקרים "איך אני נוהג" – רעיון פשוט ומשמעותי מאוד

בשנת 2012 התקבלה החלטה שקיבלה תוקף של חוק במשרד התחבורה – כל חברת הסעות או ציי רכב של יותר מ-40 רכבים, וכל כלי רכב ממשלתי, צריכים לשאת מעתה מדבקות על גבי הרכב – מדבקות ששואלות את הרכבים שמאחוריו איך הוא נוהג, בצירוף מספר טלפון. כולכם בוודאי יודעים על מה מדובר – והמטרה של הסטיקרים האלה היא משמעותית מאוד: לעודד מעורבות אזרחית ולדווח על נהיגה לא בטוחה למענה מידי שידע לטפל בנושא ובנהג. כיום, ארבע שנים לאחר כך, הצלחת הרעיון הזה נלקחת בעירבון מוגבל.

האם הסטיקרים הללו נכשלו או שהצליחו? כיצד חברות ההסעות מתייחסות לשיחות הטלפון?

·         הישגים – ברמה הבסיסית ביותר, רמת השליטה של מנהלי בטיחות ומנהלי ציי רכב, בחברות ממשלתיות, בחברות הסעות ובחברות הפעלת ציי רכב – עלתה. נהגים שחוזרים על עבירות תנועה מסוכנות מדווחים, וישנה עלייה של כ-10% ברמת הדיווח, מה שבהחלט יכול לסייע למניעת תאונות ומצבים מסוכנים על הכביש.

·         כישלונות – הכישלונות של יוזמת הסטיקרים הזאת מתבטאים בכמה וכמה אופנים. ראשית, רבות הן החברות בהן לא מתייחסים לתלונות על הנהגים בצורה רצינית, ולמשרד התחבורה אין אכיפה. עם ההתעצמות הטכנולוגית, חברות נהיגה מקצועיות כמו חברות הסעות מתקדמות – כבר לא זקוקות לדיווח בכדי לשלוט על נהיגה לא בטוחה, וכך גם ברכבים צבאיים, מה שאומר שהסכנה על הכביש בעצם גוברת מעצם כך שנהגים משתמשים בטלפון שלהם למטרת דיווח – תוך כדי נסיעה.

חברת הסעות מקצועית שומרת מעצם טבעה על איכות הנהיגה והנהגים שלה

אפשר להגיד בנקודה הזאת שיוזמת הסטיקרים לא השיגה את מטרותיה, אבל עם חברת הסעות איכותית, שלשירותיה תזדקקו לעתים קרובות, הסטיקרים לא יהיו מה שיבטיח לכם בטיחות על הכביש. את זה יעשו נהגים ברמה הגבוהה ביותר.